גסיסה – ללוות בשלב האחרון של החיים

השלב האחרון בחיים יכול להיות מלווה בשינויים פיזים רבים אצל הנוטה למות, שינויים שישפיעו על ההיבט הפיזי, הנפשי, הרגשי, החברתי והרוחני, אך כל מוות של אדם הוא יחודי לו , חשוב להכיר בתופעות שיכולות להיות נלוות לתהליך כמו: ריחוק מהעולם החיצון, הופעת חזיונות והזיות, איבוד ענין, איבוד תאבון, בלבול, אי שקט, עצבנות, שינויים בנשימה, שינויים בטמפרטורת הגוף, ובצבע הגוף, שינויים ביציאות ובמתן שתן, זה שלב מלחיץ עבור האדם הגוסס ועבור הסובבים אותו והמטפלים בו. למידה על תהליך המיתה יכולה לעזור. התהליך של התכוננות למוות מתחיל בלהרפות מהחיים, לנוטה למות יש נטייה לישון יותר, פחות רצון לדבר, האדם מגלה פחות עניין בסביבה לעיתים האדם קם ונראה עירני ומדבר , אך עדיין הוא בתהליך הגסיסה וזהוא זמן שכדאי ל”נצל” על מנת לומר את כל מה שצריך להגיד, רצוי להגיד דברים בעדינות, להזדהות לפני שאתם מדברים, להשתמש במגע עדין, ולנסות להיות ממוקדים, מאגר האנרגיות של הנוטה למות קטן, אפשרו זמן שתיקה ונסו לקבל את התפקיד של תומכים בתהליך של להרפות . הגוסס לעיתים חווה הזיות ראיה או שמיעה, לעיתים של אדם שכבר לא חי, אלו חזיונות נורמליים בשלב זה , נסו לא לשפוט את האדם ולא להיות ביקורתיים כלפי חוויותיו, הבינו שזו ה”מציאות “ שלו בשלב זה , זו “מציאות חזיונית” שעוזרת לו מנחמת ומרגיעה אותו, יכולים להופיע גם “חלומות רעים “ עקב שינויים מטבולים והשפעות של תרופות, אלו יכולים לגרום לפחד וחרדה אצל הנוטה למות בשלב הגסיסה, במצב זה חשוב לשים לב ולעדכן את הצוות הרפואי לגבי שינויים במתן הטיפול התרופתי ובמצב המטבולי. כשהמוות מתקרב, האדם הגוסס עלול לאבד עניין באוכל ושתייה. היכולת לבלוע הופכת לקויה, בשלבים הראשונים של הגסיסה יעדיף מזון רך ונוזלי בלבד ומאוחר יותר לא יהיה מעוניין כלל במזון, בשלב זה אפשר לתת כמויות קטנות של שתיה או קרטיב, קובית קרח למציצה , האכלה בכוח יכולה לגרום לגוסס לסבל וכאב ואף לשאיפת נוזל לריאות ומחנק שיחמיר את המצב, יש לרבים מאיתנו הנחה כי מזון משתווה לאיכפתיות וכי אי מתן מזון הוא אכזרי ומזניח ויש חשש שללא מזון “הורגים” את האדם , חשוב להבין שבשלב זה של גסיסה גם הגוף הפיזי “גוסס” וההזנה כבר לא נדרשת, בשלב זה הימנעו ממתן מזון או נוזלים , אלא אם כן ביקש, הרטיבו את השפתיים שלו בעדינות עם קרחון או מוליך שבקצהו ספוג טבול במים, הגנו על השפתיים מפני יובש בשפתון או משחה מגנה והקפידו להיות נוכחים, איכפתים ואוהבים. שינויים ביציאות ובמתן שתן, באדם הנוטה למות יש נטיה לאיבוד שליטה בסוגרים, כך שיכולה להופיע או עצירות עקב חוסר תנועתיות, שימוש בתרופות לשיכוך כאב וירידה בצריכת נוזלים ובדרך כלל נידרשים משלשלים, אי שליטה בסוגרים יכולה לגרום לבריחת שתן, השתן עלול להיות בצבע שונה מהרגיל כמו שתן בצבע תה, לעיתים ממליצים להחדיר קטטר לשלפוחית השתן בכדי למנוע מיטרד של החלפת מצעים לעיתים קרובות ומשתמשים גם בתיתולים, נסו לשמור על האזור נקי ויבש ולימנוע הופעת פריחות או פצעי לחץ, שימו לב למצבים של עצירות או אצירת שתן ודווחו לרופא או לאחות במקרה כזה, דברו עם הצוות הרפואי לגבי מזון ונוזלים בשלבים האחרונים ונסו להבין את יתרונות הפחתת כמיות המזון והנוזלים בשלבים האחרונים. בלבול, אי שקט ועצבנות, מאוד נפוצים בשלב זה, הם עלולים להגרם עקב ירידת באספקת החמצן למוח, שינויים מטבולים, התיבשות והשפעתם של התרופות לשיכך כאבים, בתהליך הגסיסה יש שלב של “הזיות של הסוף” שיכולות להראות לא נעים , הגוסס באי שקט גדול, חשוב בשלב זה לא להיבהל ולהבין שזה לא שלב בו הגוסס סובל אלה חלק מתהליך הגסיסה ,הקפידו לא להאיר באור בוהק לכיוון הגוסס, לא להשמיע צלילים גבוהים או קשים, הזדהו בפני הגוסס גם אם הוא מכיר אתכם,השתמשו בקול עדין ומגע מרגיע , נסו לשים לב ולהיות רגישים לרמזים מהגוסס לצרכיו והציעו תמיכה בעדינות, שאלו את הצוות הרפואי אם יש תרופות שעשויות לעזור בתהליך ולהקל על הגוסס, בדקו אפשרות להשתמש במוזיקה מרגיעה ומגע עדין או עיסוי קל. בשלב הגסיסה ישנם שינויים בנשימה , גודש בריאות, הנשימה יכולה להיות איטית או מואצת ומלווה בצלילים של גרגור מה שמכונה “פירפורי גסיסה “ , נשימת הגסיסה מכונה גם בשם “צ’ין סטוק” מאופינת בתקופות של אין נשימה בכלל (עד 45 שניות) ואחרי זה נשימות עמוקות ויותר תכופות , מצב זה עלול להיות מטריד למתבונן אך אינו גורם סבל לגוסס אלו סימני הגסיסה . נסו לא להילחץ, על מנת לא לגרום לכל חשש אצל הגוסס, נסו להרים את ראש המיטה או לשים כריות המגבהות אותו ומקלות בנשימה , סובבו את הראש שהפרשות הקימות יוכלו להתנקז החוצה , נגבו בעדינות במטלית רכה הפרשות עודפות, דברו בעדינות, ובאהבה, וגעו בגוסס על מנת להפחית את הפחד שלו, דווחו לרופא או צוות רפואי אם זיהיתם נשימה מואומצת מידי או שינוי בצבע ובטמפרטורת הגוף . הגוסס עלול להרגיש רגע אחד חם ומיד קור , כשהמוות מתקרב עלול להיות חום גבוה וכתמים סגלגלים כחולים בצורה מנומרת באזור הרגליים, ידיים, וחלק תחתון של הגוף או שהגוף יראה צהבהב או חיוור , נסו לאפשר נוחות של הגוסס ככל האפשר, השתמשו במטלית לחה לנגב אותו אם חם לו או לכסות אותו כשקר לו, המנעו מסדין חשמלי או כריות חימום מאחר שעלולות לשרוף את עורו, ניתן להשתמש במאוורר בשעת הצורך, נוכחות בשלב זה חשובה ביותר, הבינו את מגבלות היכולת שלכם בשלב זה, אף אחד לא יכול לעשות הכל, הרגישו נוח לשאול שאלות את הצוות הרפואי וקבלו עזרה בעט הצורך. זכרו אף אחד לא צריך למות בכאב, ניתן לשלוט ברוב הכאבים הפיזים, הכאב הוא אמיתי ותאמינו לאדם הנוטה למות כאשר הוא מדווח על כאב, זכרו כי כל אדם הוא יחיד ותפיסת הכאב שונה בן אדם לאדם, הצטיידו בנוגדי כאב המתאימים לנוטה למות ומשפיעים על מכאוביו, הכירו את השימוש הנכון בתרופות על מנת שבשעת הצורך תוכלו להשתמש נכון . אנשים שגוססים בדרך כלל רוצים "רשות למות" מאלה שהם אוהבים. לעתים קרובות, הם רוצים לדעת שאוהבים אותם, סולחים להם, שמה שהם משאירים אחריהם יטופל, שהיקירים להם ישרדו בלעדיהם, שהחיים שלהם היו טובים, ושיזכרו אותם. נסו להפרד לשלום , זה לא קל אך חשוב ביותר ומקל , נסו לנצל רגעי ערות לתהליך פרידה, אם האדם בתרדמת זיכרו שחוש השמיעה הוא האחרון שהולך לאיבוד , דברו איתו, תניחו שהוא שומע אתכם, תמיד דברו על האדם הגוסס כנמצא בחדר, אם נוח לכם שיכבו קרוב אליו או איחזו בידיו, מוזיקה, תפילה, מיזמור מוכר יכולים להיות לעזר ולאפשר מעבר עדין. למרות כל ההכנות ולמרות הידע שהמוות קרב, ברגע האמת לא קל, אל תשפטו אחרים שיש להם קושי להיות נוכחים במעמד זה, די שכיח שהגוסס מחכה לרגע שיקיריו יעזבו את החדר ואז למות, אם אתם מזהים כי הוא מחזיק את עצמו פה, אמרו בפשטות , “אני אוהב אותך, אני הולך לעזוב את החדר לכמה דקות” יתכן וזה הזמן בו תאפשרו לו למות, במיקרים אחרים ליווי שקט בנוכחות, תפילה, מיזמור, סוטרות או טכסים יכולים להקל את המעבר וקושי הפרידה .